שר הפנים ויו"ר תנועת ש"ס אריה דרעי הגיע לרדיו "קול חי" היום (חמישי) לריאיון מיוחד ל'מהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן, לסיכום שנת תשע"ח, בעשייה הציבורית הענפה שהייתה בשנה החולפת. החוקים שעברו ושעדיין לא עברו בכנסת אשר גרמו לסערות גדולות בציבור הרחב. מצב 'רשת החינוך' כיום. על התקשורת החרדית בעידן הנוכחי. "האחדות" הפנים ספרדית שהציבור דרש. התפתחות הפריפרייה התורנית מזרחית והאם הציבור המסורתי מתנתק מש"ס?

שנת עשייה – בפתיחת הראיון נשאל דרעי על הדבר המרכזי שקרה במהלך השנה: "השנה ב"ה אין דבר מרכזי אחד, יש הרבה, היום נבחרו דיינים, אתמול נבחרה מועצת הרבנים ברבנות הראשית, צריך לזכור איפה היינו לפני שלוש, ארבע שנים המוטו שלנו היה לבטל את הגזירות של לפיד. אני לא חושב שהייתה שנה מבורכת במוסדות החינוך ובעולם התורה, גני ילדים, סמינרים וכו יש שפע גדול שהוא מסודר, בלי בעיות ועצירת תקציבים. הכל עובד בלי משברים, דבר שהתרגלנו אליו לכן לא שמים לב לכך".

עוד הוסיף דרעי: "היו מאבקים בעקבות פסיקות בית משפט העליון, אבל העבודה השוטפת ועצם הישיבה בקואליציה וההישגים של הנציגים שלנו, יש שיא בתקציבים וגידול אצל לומדי התורה. עיריית ירושלים אישרה מיליארד שקל בשביל לבנות 'אלפיים כיתות לימוד' זה הישג לא נתפס. חמישים אלף בחורי ישיבה שקיבלו טיולים לגליל בחינם. אנחנו התרגלנו שהכל טוב, על זה אפשר לומר 'אין בעל הנס מכיר בניסו'".

הבחירות בשנה הקרובה: "דבר אחד כבר בטוח, הבחירות יהיו בשנה הקרובה, אנו בפתח שנת בחירות אנחנו לא בטוחים מה יהיה אחרי, תזכרו את שלושת רבעי הכוס המלאה".

שנת ביטול הגזירות: "אנחנו עומדים בפרץ ותיקנו את כל הגזירות של 'לפיד' והחזרנו את הדברים לשיגרה והגדלנו אותם. במהלך השנה התמודדנו עם מתווה הכותל, אשר לראשונה יכל לתת ח"ו הכרה ברפורמים במנהגים שלהם ודתם, היה מאבק מאוד קשה. מאבק 'השבת' שהיה מאוד קשה, צריך לציין כי הכותרת על מאבק שמירת השבת ו'המרכולים' הייתה מדורגת במקום גבוהה, בכותרות הכי מדוברות השנה".

שנת חוקי תורה – "חוק הגיוס" – בעניין הגיור והגיוס, אנחנו פתרנו את הבעייה של הגיוס, והיום צה"ל מניח הצעת חוק שאומרת שכל מי שלומד תורה מקבל דחייה. אין שום מכסה מלומדי התורה. הצבא העמיד לעצמו יעדים שהוא יגייס מי שהוא יכול לגייס".

עוד אמר דרעי בנחרצות: "כמובן שאין דבר כזה שבחור שישב וילמד – יתגייס. אני לא מכיר בחור ישיבה אחד שלמד תורה והתיצב לפי הנוהלים וגייסו אותו, גם בת ששומרת דת כדת וכדין לא ראיתי שגייסו אותה. הוויכוח שלנו הוא רק עם בית המשפט, לא עם אף אחד אחר. נניח וביבי ייתן לי אפשרות לחוקק חוק של הבד"ץ, הוא לא יעמוד מול בג"ץ.

יש לזכור: ב'חוק הגיוס' של ח"כ יואב בן צור (שס) הכרענו הכרעה ברורה, אבל בא בית המשפט וביטל את החוק.  לכן אנחנו נדרשים שוב לנושא. יש וויכוח לגיטימי אך עד אחרי החגים הכל יפטר. יש לנו זמן בתחילת מושב חורף הבא נתקן את הבעייה. זאת הצעת חוק שתוכל לעמוד במבחן מול בג"ץ.

אסור ללכת לבחירות על גיוס: "נניח ויהיה בחירות לפני שחוקקנו את חוק הגיוס, מה יהיה אחר כך: אני חושב שאסור שמערכת הבחירות הבאה תהיה על נושא הגיוס, אנחנו לא יודעים מה יהיה בממשלה הבאה".

שנת שנאת המיעוט לדת – דרעי התייחס לאפשרות שהחוק לא יעבור: "אם ח"ו לא נצליח לחוקק את החוק, בחודש כסליו, הרי חוק הגיוס הקודם יפקע תוקפו החוקי, המדינה תהיה חייבת לגייס את כל בחורי הישיבות במחוייבים בגיוס, כמובן שצה"ל והמדינה לא ירצו לעשות את זה. יבוא יאיר לפיד ויפתח בקמפיין בו יעמדו כל יום מול הבקו"ם וישאלו למה לא מגייסים את החרדים, מישהוא רוצה להגיע לשם?"

"גם מי שחושב שאולי בממשלה הבאה נעשה תיקונים טובים יותר, מי אמר לך שבית משפט יאשר את התיקונים הללו?" תוהה דרעי.

שנת התפתחות – שאלה: אם נסתכל קצת אחורה על ההיסטוריה, נראה את ההוראות של הרב שך והרב עובדיה, קציני צה"ל היו מגיעים לפונוביז' והתקבלו בברכה, מה קרה פתאום נהינו קיצוניים? "אני לא פילוסוף ולא פרשן. בזמנם של אותם גדולים הציבור הלך לאורם ולא שאל שאלות ואנחנו קיבלנו את ההכרעות. היום יש התפתחות של התקשורת וזה מביא מה שמביא. אך עדיין הרוב המוחלט שומע לגדולי ישראל".

התקשורת החרדית: אם לפני שלושים שנה הייתה אותה תקשורת שכל דבר יודיעים. הציבור החרדי היה עובר את אותה היסטוריה? "אין עכשיו סודיות ושקט. אין ספק אם לפני שלושים שנה היה מה שקורה היום, היינו נראים אחרת. במסגרת הקבלות הטובות קיבלתי על עצמי ללמוד שמירת הלשון ואני מציע לאחרים.

שנת שמירת הלשון – עוד הוסיף דרעי: "לא מצאתי שיש היתר לעיתונאים לחרוג מכללי שמירת הלשון איך אפשר להצליח שואל את עצמו העיתונאי ללא לשון הרע. אני לא מתכבד בקלונו של חברי", מצהיר דרעי. אתה רואה לצערי הרב את הדברים בתקשורת החרדית שם ושואל לאן הגענו? הם הרי אותם עיתונאים חרדיים, בראש השנה שופכים דמעות והרי יום כיפור לא מכפר על בין אדם לחברו על מה היצר הזה?"

הם חושבים שזה המחיר שפוליטקאי צריך לשלם? "אני לא מתלונן אני אוהב את העיתונאים, אני מבין את היצר לקבל כותרת, העיתונות החילונית לא מסתכלת ורואה מה קורה אצלנו" (רוב ההקלטות שלא מעיזים לפרסם אצלנו מעבירים לעיתונות החילונית, מעיר אבי מימרן.)

האם כבר התרגלת היום שכל דבר שאתה מדבר אתה מוקלט? "לא התרגלתי לעניין הזה ואכן אשתי מעירה לי שיש אפשרות שיש שיחות מוקלטות. אני צריך להתרגל שעין רואה ואוזן שומעת. היום זאת בעייה קשה מאוד שהכל מוקלט. אתה מדבר עם בנאדם שזה רק לאוזנו ופתאום כולם שומעים".

שנת סירוב הרשויות – "משבר הדיור" – היום אנחנו במצב  בו זוגות צעירים לא יכולים לקנות דירה, והמפלגות החרדיות לא מתעסקות בזה: "זאת הבעייה מספר אחת אצלנו, זאת הבעייה של ההורים והזוגות הצעירים. אנחנו לא רואים את הפתרון, אבל כן עשינו תהליכים שהם ארוכים מאוד.

עוד הוסיף דרעי: "המצב הקשה יותר בגלל שאין לך שיתוף פעולה עם ראשי הערים. שאתה רוצה להקים עיר חדשה, יש הרבה הליכים בוועדה הארצית לתכנון ובניה ופיצויי לחקלאים. אבל שתראה עיר חדשה תבין איפה זה התחיל, גם  באלעד הרחבנו את שטח השיפוט שלה".

חשש ראשי הערים: "הכי קל לבנות ומהר זה בתוך הערים בהסכמי גג, יש לך שטח מוכן, אתה בונה במהירות גדולה יחסית. אבל הבעייה הגדולה שהם חוששים מכניסה של ציבור חרדי גדול אל תוך העיר, לכן הם בונים בניינים לגובה בלי מרפסות סוכה שלא יתאים לציבור החרדי".

עוד בעניין הדיור: : שורה שלמה של מקומות שכן עשינו הם בביתר, במודיעין עלית, בבית שמש, ברכסים ובעמנואל, אבל זה לא מספיק גם בירושלים אין כאן פיתרון, עכשיו אנחנו מנסים במורדות לבנות שם אלפיים יחידות דיור וכל זה לוקח הרבה זמן. אם היה ראש עיר אוהד בירושלים, היינו מגיעים לפתרונות מהירים יותר.

שנת הברכה – "סימן האחדות" -אחרי שנים של פילוגים ושל מחלוקות, הרב עמאר איתכם ושאר רבני שס: "גדול השלום 'אין כלי ברכה אלה השלום'. כאב לי הלב כל השנים הללו, יש לי ידידות של 25 שנה עם הרב עמאר. כאב לי הריחוק. הציבור הספרדי לא אוהב את המחלוקות. זה היה קשה. יש את כל התוזזה סביבי ואני באמצע, אני שמח מאוד שזה נגמר. תדע לך, כל תמונה שרואים בה את כלל הרבנים לי זה נתן הרבה אנרגיה וכוח".

איך כל האחדות לא מתבטאת בסקרים: "השאלה תיפטר מהר מאוד בבחירות לרשויות המקומיות, למעשה שס רצה ב-88 רשויות בישראל, אנחנו המפלגה הכי גדולה במדינה ברשויות. אחרינו זה הליכוד עם הפרש גדול. יש לנו 186 נציגים בארץ ובכל המקומות אנחנו רצים לבד.

הסבר לסקרים: היום סקר טלפונים כבר לא עושים, מדוע? כי לאנשים נמאס, רק 1 מתוך 12 עונה לסקר. וזה עולה הרבה מאוד כסף. עושים פטנט דרך האינטרנט ולכן שם אנשים עונים, הציבור המבוגר של ש"ס ובני התורה לא שם. ובכל זאת אך איך יהדות התורה מקבלת 7 מנדטים בסקרים? הם יודעים לפי פילוח של אוכלוסייה, הם יודעים יש 10% הציבור החרדי. אוטומטית הם מחלקים שתי שליש לאשכנזים ופחות משליש נותנים לשס לכן שם תראה אותנו פחות ואותם באופן קבוע עם אותם המנדטים".

דרעי מצהיר על הסקרים: כי בבחירות לרשויות המקומיות נראה את כל התוצאות ומזה תבין מה הולך להיות בארצי. האמת שאני הייתי רוצה לדבר על הרשויות והבנתי שכאן ברדיו לא מדברים על הנושא עד לאחר יום כיפור. לכן אני רוצה לברך את הרדיו על הבחירה לא להתעסק בבחירות לפני הימים הנוראיים. זה מה שרדיו חרדי צריך לשדר.

שנת חינוך – מה שזכור מהימים של רשת החינוך של ש"ס, היו כנסי ענק וחוזרים בתשובה רבים, האם כל כמות התלמידים נשארים בפריפרייה או שהם באים לירושלים ובני ברק ולומדים בישיבות שם? "תבין לאן התפתחנו בערי הסביבה, בסמינר בחולון היום יותר קשה להתקבל לשם מאשר ב'שרנסקי' בתל אביב. וזה קורה בכל מקום בארץ ובכל יישובי הפריפרייה. אנחנו משתדלים למלאות מוסדות מפוארים בכל מקום".

האם אחרי התתי"ם הבחורים מתפזרים: "האם זה קל בעניך שיש 4,000 מסיימים כיתות ח'. יש פרוייקט חונכיםשלנו שמכינים אותם לישיבה, אלפי אברכים שנשארים בקשר עם הבחורים ומכינים אותם לחיים בישיבה ושומרים איתם על קשר גם בישיבה, אנחנו פועלים כך כי אנחנו רוצים להגיע לאפס נשירה. ולמנוע את זה לפני שהם מגיעים לרחוב. אני חייב לומר שאם כל חזרתי לתנועה הייתה בשביל זה זה כדאי".

שנת התפתחות תורנית – "מצב רשת החינוך כיום: "אם אני חוזר אחרוה חמש שנים, שמרן זצ"ל היה לפני האשפוז האחרון שלו, הרשת אז עמדה לקרוס בזמנם של פירון ולפיד. הם החליטו לסגור את הרשת. ולבנות על הרשת שלנו רשת חינוך הממלכתי חרדי, מרן הביא תרומה אדירה של עשרות מליונים והציל את הרשת".

"היום יש שפע גדול של שיפוצים ותוכניות לימודיים ופדגוגיה עם המנכ"ל המוכשר שלנו. וצוות הרבנים חבר מועצת חכמי התורה הרב דוד יוסף והרב פינטו מובילים תוכניות לימוד חדשות ומשופרות, יש המון מוסדות חינוך מבחוץ רוצים לבוא אליונו, כי היום זה כבוד גדול.הרשת היום מתנהלת בצורה הכי שקופה שיש".

תקנות המוכש"ר לא תוקן: "זה הנושא העיקרי שנשאר מאז שלפיד הלך, עדיין שר החינוך לא חתם על המסמך התיקון וזה ביידם של בנט. אני קורא לשר החינוך מכאן ערב ראש השנה לעשות את זה".

שנת סגירת הפרצות – "חוק המרכולים", האם מישהו משתמש בזה: "היה עיתונאי מוכשר מאוד שלא נזכיר את שמו (אבי מימרן)  וכתב מאמר מנומק וערוך להפליא שהסביר את החוק.'חוק המרכולים' לא בא לעקוף את הסמכות, מטרת החוק להראות שיש במדינת ישראל יום שבת. זאת המטרה האחת, השנייה לתת לכל אדם במדינת ישראל שרוצה לשמור שבת כמו העסקים הקטנים שהם נפגעו מפתיחת עסקים גדולים בשבת, הם יכולים לתבוע בבתי משפט את הרשות המקומיתעל מתן היתר הפתיחה".

שנת תיקון המשפט – האם אתה תומך במהלכי השרה שקד מול בג"ץ? "חד משמעית, אני מסכים, אך חייבים לזכור אילולי מוראה של מלכות, בית המשפט לא במחלוקת איתנו לגבי המשפט האזרחי. הבעייה שהם באים עם אג'נדה חילונית מובהקת לפסקי הדין ומפרשים את החוק לפי דעתם, לכן צריך את פסקת ההתגברות. ייתכן ובממשלה הבאה. אם נראה שבג"ץ ממשיך להתערב ובקואליציה לא מוכנים לפסקת ההתגברות שווה להלחם על זה, שרת המשפטים במה שהיא עושה מול בג"ץ הוא דבר מבורך אבל לא מספיק".

שנת ההתקרבות – האם יש שינויי בתוך עדות המזרח ומתחיל ריחוק בין המזרחי החרדי למסורתי: כל לילה בחודש אלול בכותל המערבי יש אלפי צעירים וצעירות שאומרים סליחות בהתרגשות ובהתלהבות, יש בכל לילה בכל הארץ יכמיליון וחצי איש שאומרים כל לילה סליחות. החכמה היא להגיע אליהם. מנכל 'אל המעיין' אילוז אמר לי שהתווספו אלפיים צעירים, בתי ספר לקירוב מצליחים, פעם לא ראית כובעים וחליפות בעצרות של שס, למה? כי עכשיו אלו שעם חליפות וכובים הם בנים של אותם אלו שהגיעו כמסורתיים רגילים, הציבור משתנה.

שאלת מאזין: איך לא נמאס לך במשך שנים להמשיך לשרת בפוליטיקה? קשה לענות למי שלא רואה מה אני חווה כל יום, רק בנתיבות אתמול, חנכנו בית ספר מפואר לבנים ואחכ לבנות, בעיר אחרת קריית נוער. אתמול כנס של כל המנהלים של רשת החינוך. כל יום אתה רואה את העשייה האדירה ויש בך תחושת שליחות. ואם אני חושב למי אני ישאיר את העול הכבד הזה, לאחר פטירת מרן שלקח על עצמו. ועכשיו עם מרן חכם שלום כהן שליט"א.

שר הפנים סיים את הריאיון באיחולי שנה טובה לכל המאזינים.